|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האתר כולו מוקדש לאות העברית :
התשוקה לטיפוגרפיה ולצורות מופשטות לקחה אותי לקחת חלק בעולם הווירטואלי,
לאפשר לעוד אהבי/ות האות העברית למצוא כאן בית ווירטואלי.
מעט על מבנה האות :
מבנה האות העברית שונה במהות ממבנה אות לועזית (לטינית).
בעוד האות הלועזית מאופיינת בקווים מאונכים עבים ובצורות גאומטריות שונות,
האותיות העבריות מרובעות בבסיסן ומאופיינות בקווים אופקיים עבים.
כיוון הכתיבה השונה והאופי השונה מהווים אתגר בעיצוב טיפוגרפיה דו־לשונית.
מבנה האות העברית מרובעת בבסיסה ושונה מהאות הלועזית, ולכן יש סוגי פונטים שאינם קיימים בעברית כמו הכתב המסולסל הרהוט (סקריפט), או משקל נטוי (להוציא בודדים).
סיווג לפי עיצוב :
פונטים עם תגים כמו פרנקריהל הדסה ועוד. מתאפיין בסיומות שפיציות של האות ועובי משתנה. ע”פ רוב משמש גופני ספר, או טקסט רץ. התגיות מסיעות לקריאה הרציפה בגלל שהן יוצרות לנו בעין הפרדה בין אות לאות. התג העברי נובע מכלי כתיבה קליגרפי כמו ציפורן, והוא תוצאה של משיכה טבעית של היד בכתיבה. הסריף הלועזי במקורו הוא קישוט שהוסף לאותיות בתקופה הרומית לצרכי חציבה באבן. לכן אין התאמה טבעית בין תג עברי לסריף אנגלי. שם נוסף לסריף הלועזי הוא Roman.
פונטים ללא תגים כמו מרים, נרקיס בלוק ועוד. ע”פ רוב גופני כותרת. פרושה של המילה “סנס” בצרפתית היא “ללא”, ללא סיומות שפיציות. בדרך כלל בעלי עובי אות אחיד. הגופנים הסנס סריפיים הראשונים מוכרים מסביבות 1750, והופיעו בדפוס בסביבות 1800. שמות נוספים הם Gothic, Grotesk.
עיצוב ביניים בין הסריף לסנס סריף כמו הפונט צבי. גופנים המתאפיינים בסריפים בעלי עובי זהה לעובי האות. האות עצמה בדרך כלל בעלת עובי אחיד. גופנים אלה לפעמים מסווגים כסנס סריף. הם הופיעו לראשונה בסביבות 1800.
סיווג לפי שימוש :
חלוקה זו היא גמישה יותר, ונתונה לשיקול דעת. יש להתייחס לחלוקה זו כאל המלצה לשימוש בגופן.
אות ספר : גופנים המתאימים לעימוד טקסט ארוך הדורש קריאה רציפה. מתאפיינים בדרך כלל בהבדלים בין אות לאות המקלים על זיהוייה בעין הקורא. לדוגמא פרנק ריהל.
אות טקסט : כל הגופנים המתאימים לטקסטים קצרים אך לא לעימוד ספרי קריאה עמוסי טקסט רץ. רבים מהגופנים החדשים יחסית מוגדרים כאות טקסט.
אות כותרת : גופנים המתאימים למילים בודדות ולעיצוב שלטים.
אות ראווה : גופנים המיועדים להעברת מסר, ליצירת דימוי ורושם. בדרך כלל לא מומלץ לעצב טקסט לקריאה בגופנים אלה, המתאימים יותר לכותרות.
אות רהוטה (כתב יד) : גופנים המבוססים על כתב היד הרהוט היום־יומי שלנו ולא על האות העברית המרובעת. נפוצים הרבה כתבי יד שעברו מחשוב, ולא בהכרח תהליך עיצוב הדורש טיפול ביחסים והמשקלים בין האותיות.
אות מקורות : גופנים המבוססים על כתבים עתיקים, כתובות אבן וכדומה. חלקם מתאים לטקסטים.